סטייה מנתיב נסיעה – תקנה 40, הפסיקה והענישה

מעבר נתיב הוא פעולה יומיומית – אבל כשהוא נעשה בלי בדיקה, הוא אחד הגורמים השכיחים לתאונות.

תקנה 40 לתקנות התעבורה אוסרת סטייה מנתיב הנסיעה כשהיא עלולה לגרום להפרעה או לסיכון, ומטילה את האחריות על הנהג הסוטה.

במאמר נסביר מה קובעת התקנה, איך בתי המשפט מפרשים אותה, ומה טווח הענישה – מסטייה שגרמה להפרעה ועד סטייה שגרמה לתאונה עם נפגעים.

מה קובעת תקנה 40

לפי תקנה 40(א), אסור לסטות מנתיב נסיעה אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. תקנות 40–41 מטילות על הרכב הסוטה את האחריות לוודא שהסטייה בטוחה, שאינה מפריעה לתנועה ושאינה מסכנת אדם או רכוש.

הפסיקה הדגישה שחובת הזהירות של הנהג אינה מתמצה במה שנקבע במפורש בתקנות:

עליו לנקוט את האמצעים המתאימים לסיכון הצפוי, להתבונן בכלי הרכב שבכביש, ולא לעבור נתיב בלי בדיקה מדוקדקת שמאפשרת לרכב בנתיב האחר להמשיך בבטחה.

החובה הזו משתלבת בחובת הזהירות הכללית – ראו חובתו של עובר דרך.

מקרים מהפסיקה

"פקק אדיר" – עניין דפני

בעניין דפני (ת"ת ת"א 28212/07) נהג נעצר בנתיב האמצעי כשהוא ממתין להיכנס לנתיב הימני העמוס, ורכבים שנסעו אחריו נאלצו לעצור ולעקוף אותו. הנהג הורשע.

בית המשפט קבע שעצם העובדה שהקו בין הנתיבים אינו רצוף אינה מלמדת שמותר לסטות – הסטייה מותרת רק כשאינה גורמת הפרעה לתנועה.

זגזוג בין נתיבים – עניין כלף

בעניין כלף (תת"ע ת"א 23177-09) נסע שוטר אחרי הנאשם וראה אותו סוטה מנתיבו ועוקף כמה כלי רכב מימין ומשמאל, כשרכבים לצדו סוטים ובולמים בגללו.

הנאשם הורשע ונגזרו עליו 750 ש"ח קנס ופסילה על תנאי של חודש.

עקיפות מסוכנות הן עבירה נפרדת – ראו עקיפה מסוכנת.

הענישה בעבירת סטייה מנתיב

מהתיקים שנאספו בספרות אפשר לזהות שלוש רמות:

• סטייה שגרמה להפרעה או לסיכון, בלי תאונה: קנסות של 400 עד 750 ש"ח, ולעיתים פסילה על תנאי של חודש עד חודשיים (עניינים אבו גית, פחימה, צופי, אטיאס, יחיא). בעניין צופי כתב האישום תוקן משמעותית, והנהג גם נפסל מנהלית מיד אחרי העבירה.
• סטייה שגרמה לתאונה בלי חבלה של ממש (יחד עם תקנה 21(ג)): קנסות של 800 עד 1,000 ש"ח ופסילה על תנאי של 3–4 חודשים, אצל נהגים שהודו ובעלי עבר נקי יחסית (עניין מזרחי; עניין דומיטריסקו).
• סטייה בנסיבות מחמירות שגרמה לחבלה של ממש: בעניין וקסמן – פסילה בפועל של 18 חודשים, 220 שעות צו שירות ופיצוי של 7,500 ש"ח; בעניין כהן צדק – 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, פסילה בפועל של 15 חודשים (בניכוי 45 ימי פסילה מנהלית) ופיצוי של 7,500 ש"ח לרוכב האופנוע.

כשהסטייה גרמה לתאונה, ראו גם תאונת דרכים עם נזק ותאונת דרכים עם נפגעים. על הדרך לתיקון כתב האישום ראו הסדר טיעון בעבירות תעבורה.

הנתיב המרכזי – תקנות 40(ב) ו-40(ג)

מעבר לאיסור הכללי שבתקנה 40(א), התקנה כוללת הוראה מיוחדת לכבישים דו-סטריים המחולקים לשלושה או לחמישה נתיבים:

• 40(ב): לא ינהג אדם בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד בתמרור רק לתנועה בכיוון שבו הוא נוסע.
• 40(ג): נוהג רכב בכביש כזה לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.

הוראה זו עמדה ברקע עניין דפני: הנתיב האמצעי מיועד לפנייה שמאלה או לנסיעה בכיוון שהתמרור מורה, ולא נטען שיועד לפנייה ימינה – כך שהעצירה בו בהמתנה לנתיב הימני הייתה הפרעה.

עוד מקרים מהפסיקה

הרשעות

חלק מהמקרים כאן לקוחים מתיקים אזרחיים של תביעות נזיקין. הם מלמדים על נורמת הזהירות שמצופה מנהג שמחליף נתיב, אבל התנהגות שהוטלה בגללה אחריות אזרחית לא תביא בהכרח להרשעה פלילית – שבה הנטל על התביעה גבוה בהרבה.

• עניין יחיא (תת"ע נת' 7080-08): הנאשם פנה ימינה בצומת מהנתיב האמצעי, והודה שאופנוע היה מימינו ושגרם לו סיכון. הוא הורשע ונקנס ב-500 ש"ח, עם פסילה על תנאי של חודש.
• עניין שאולי (תיק אזרחי): הנהג העיד שהביט במראה, אבל החל בפנייה בלי להבחין ברכב שלצדו, אף ששדה הראייה היה פתוח. בסטייה חדה במרחק קצר – האחריות לתאונה הוטלה עליו.
• עקיפה בחניון: נהגת שעקפה כדי להשתלב בנתיב היציאה מחניון צר, בלי לוודא שהעקיפה בטוחה, נמצאה אחראית לתאונה – גם אם הנהג האחר החל בנסיעה פתאומית.

זיכויים – כשהתביעה לא הוכיחה הפרעה או סיכון

• עניין סימן טוב (ת"ת ת"א 28638/08): כתב האישום הוגש על סמך תלונת אזרח. העד הודה בהגינותו שאין לו כלים לקבוע אם בוצעה עבירה, שייתכן שהופתע מהמהירות שבה עבר הנאשם בין הנתיבים, ושאינו יודע באיזו מהירות נסע הוא עצמו או אם הנאשם אותת. הנאשם זוכה מחמת הספק.
• עניין סואעד (תת"ע עכו 3040-06-15): התביעה לא פירטה דבר על הרכב שלכאורה סוכן, על מסלולו ועל האופן שבו הופרע; אמירה כללית שהיה רכב בנתיב הנגדי לא הספיקה – זיכוי מחמת הספק.
• עניין יסעור (תת"ע ב"ש 3608-07-16): העד לא העיד על רכב אחר בנתיב שאליו השתלב הנאשם, ושדה הראייה היה רחב מאוד. לא הוכח שהסטייה עלולה הייתה לגרום סיכון או הפרעה – זיכוי.
• עניין סיטון (תת"ע ת"א 29163-09): האירוע התרחש בשעת חשכה, והשוטרים לא התייחסו למצב התנועה, למרחק שלהם מהרכב ולשמירת קשר עין עד העצירה – זיכוי מחמת הספק.

המכנה המשותף: יסוד העבירה הוא שהסטייה עלולה הייתה לגרום להפרעה או לסיכון, ועל התביעה להוכיח זאת בפרטים – איזה רכב, באיזה נתיב, ואיך הושפע.

דוח שמסתפק באמירה כללית עלול לא להחזיק.

על מעבר נתיב תוך חציית קו רצוף ראו עקיפה מסוכנת וקו הפרדה רצוף.

דוגמאות ענישה נוספות

• נהג משנת 1992, שהודה – קנס של 700 ש"ח, בהתאם לעמדה המוסכמת של הצדדים (עניין אבו גית).
• נהג משנת 1990 עם 31 הרשעות קודמות, שהורשע בהיעדרו – קנס של 500 ש"ח (עניין פחימה).
• נהג משנת 1986 עם 14 הרשעות קודמות מסוג ברירת משפט – קנס של 500 ש"ח ופסילה על תנאי של חודש (עניין יחיא).
• נהג שזגזג בין הנתיבים, עם עבר בטיחותי של אי-ציות לתמרורים ומעבר באור אדום – קנס של 750 ש"ח ופסילה על תנאי של חודש (עניין כלף).

מה כדאי לבדוק כשמקבלים דוח על סטייה מנתיב

• האם הדוח מזהה רכב מסוים שהופרע או סוכן, ומתאר איך – בלי זה, יסוד העבירה עלול לא להתקיים.
• מה היו שדה הראייה, מצב התנועה והתאורה, ואיפה עמד השוטר ביחס לרכב.
• האם נשמר קשר עין רציף מרגע הסטייה ועד העצירה.
• האם מדובר בכביש עם נתיב מרכזי, שבו חלות גם תקנות 40(ב) ו-40(ג).
• אם האישום הוגש על סמך תלונת אזרח – מה בדיוק ראה, והאם יכול להעריך אם בוצעה עבירה.

טבלת סיכום: סטייה מנתיב נסיעה

נושא	מה נקבע	המקור
האיסור	סטייה שעלולה לגרום הפרעה או סיכון	תקנה 40(א)
האחריות	על הנהג הסוטה לוודא שהסטייה בטוחה	תקנות 40–41
קו מקווקו	אינו היתר אוטומטי לסטייה	עניין דפני
ללא תאונה	קנס 400–750 ש"ח; לעיתים פסילה על תנאי	כלף, צופי, יחיא ועוד
תאונה ללא חבלה של ממש	קנס 800–1,000 ש"ח; פסילה על תנאי 3–4 חודשים	מזרחי, דומיטריסקו
תאונה עם חבלה של ממש	פסילה בפועל 15–18 חודשים, פיצוי, צו שירות / עבודות שירות	וקסמן, כהן צדק

שאלות ותשובות נפוצות

תמרונים נוספים שמחייבים לוודא שהדרך פנויה הם פניית פרסה ונסיעה אחורנית.

סיכום

תקנה 40 מעמידה את האחריות על הנהג שמחליף נתיב: עליו לוודא שהמעבר בטוח ואינו מפריע לאחרים, גם כשהקו מקווקו. הענישה מדורגת לפי התוצאה – מקנס ופסילה על תנאי ועד פסילה ממושכת בפועל כשנגרמה חבלה. הודאה, עבר נקי ותיקון כתב האישום הם שיקולים שמקלים משמעותית בעונש.

מואשמים בסטייה מנתיב או מעורבים בתאונה שנגרמה ממעבר נתיב? משרד עורך דין תעבורה אוראל שטרית בוחן את הראיות ואת נסיבות האירוע, ומייצג בבית המשפט לתעבורה. לייעוץ ראשוני: 052-8844323.