נסיעה אחורנית נראית תמרון שגרתי, אבל זו נסיעה שבה הנהג רואה פחות מכל נסיעה אחרת – ולכן היא גורם מוכר לפגיעות בהולכי רגל, ובמיוחד בחצרות, בחניונים ובשכונות מגורים. תקנה 45 לתקנות התעבורה אינה אוסרת נסיעה לאחור, אבל מתירה אותה רק בתנאים.
במסגרת מאמר זה נסביר מה קובעת התקנה, איך בתי המשפט קובעים אילו אמצעי זהירות נדרשים בכל מקרה, ומה הענישה כשנסיעה אחורנית מסתיימת בתאונה.
תקנה 45 – הנוסח
"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע: (1) סיכון או פגיעה; (2) הטרדה או הפרעה."
התקנה מסכמת גם את "תנאי המפתח" וגם את חובת הזהירות:
צורך, מידתיות ואמצעי זהירות.
תקנה זו אינה מפרטת אילו אמצעים בדיוק – היא מפנה את הנהג לדרך מחשבה זהירה ולצעדים המעשיים שהנסיבות מחייבות.
כיצד קובעים אילו אמצעי זהירות נדרשים
הפסיקה מזהה שלושה נתוני יסוד שלפיהם נקבעים האמצעים בכל מקרה:
- זמן ומקום: שעת היום משפיעה על היקף התנועה ועל מי שצפוי להימצא במקום – אין לחשוש מילדים בחצות, אבל כן בצהריים. אזור מאוכלס, מגרש שמשמש מעבר להולכי רגל, מרכז שכונה או חצר מפעל מחייבים זהירות רבה יותר מחצר כפרית ריקה. ככל שעובר יותר זמן מבדיקת הסביבה ועד תחילת הנסיעה, גדל הסיכון שמישהו ייכנס לשטח המסוכן.
- סוג הרכב: ככל שהרכב גדול וארוך יותר, וככל שחסרים בו אמצעי עזר לראייה, השטח המת גדל ונדרשים אמצעים נוספים. מה שמספיק ברכב נוסעים בינוני אינו מספיק אוטומטית באוטובוס.
- שדה הראייה: נהג אינו מסיע רכב לכיוון שאליו אינו מסתכל. לא ניתן להסתובב סביב הרכב ואחר כך לנסוע אחורה כשהמבט קדימה – כפי שאיש לא היה מקבל נסיעה קדימה בעיניים עצומות רק משום שהנהג בדק קודם את חזית הרכב.
חובת המכוון
שעה שנהג לא יכול להבחין בהולך רגל שמאחורי הרכב בגלל הגבלות בשדה הראייה, עליו להיעזר במכוון, ואסור לו לנסוע כששדה הראייה אינו מאפשר לו לראות את כל מסלול הנסיעה (ע"פ (מחוזי ת"א) 70015/01 כהנא).
בעניין ונה (ת"ד רמ' 35601-07) נקבע שנהג משאית בחניון צפוף היה צריך לבקש מהנוסע שישב לצדו לרדת ולכוון אותו, במקום שהנוסע יעסוק בספירת כסף.
ברכב ששדה הראייה ממנו מוגבל משמעותית, על הנהג להשתדל מלכתחילה לא להיכנס למצב שבו יצטרך לנסוע לאחור.
בעת נסיעה אחורנית שגורמת נזק משתלבת לרוב עם עבירות לפי תקנה 21 – ראו חובתו של עובר דרך.
גם בתאונות עם נזק בלבד נדונו מקרים של נסיעה לאחור – ראו תאונת דרכים עם נזק.
הענישה
הענישה תלויה בתוצאת התאונה ובעבירות הנלוות. תיקים שנדונו בבית המשפט:
- בעניין בנג'ו (ת"ד חי' 252-08-10), יחד עם נהיגה בקלות ראש וגרימת נזק – קנס של 1,500 ש"ח, התחייבות, פסילה בפועל של 6 חודשים ופסילה על תנאי של 3 חודשים. לקולא נשקל שהעבירות בוצעו במסגרת תפקידו של הנאשם כשוטר.
- בעניין מוזבלט (ת"ד עכו 10251-05-10) – קנס של 3,000 ש"ח, פסילה בפועל של 8 חודשים, פסילה על תנאי של 6 חודשים ומאסר על תנאי. לקולא נשקלו כשלים ראייתיים.
- בעניין ידדאייב (ת"ד עכו 10566/05), שבו הנסיעה לאחור הסתיימה במוות ונלוותה אליה עבירת הפקרה – 22 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל של 10 שנים ופיצוי של 30,000 ש"ח.
לקריאה נוספת: תאונת דרכים עם נפגעים, גרימת מוות בנהיגה רשלנית ועבירת הפקרה.
נסיעה לאחור – רק כשיש צורך
תקנה 45 מוסיפה לנסיעה לאחור מרכיב שאין בנסיעה קדימה: נסיעה קדימה מותרת כשהשטח פנוי, ואיש אינו שואל אם היה בה צורך. נסיעה לאחור, לעומת זאת, אסורה גם כשהשטח פנוי – אלא אם יש צורך בה, ורק במידת הצורך.
ההגבלה הזו מדגישה את האופי יוצא הדופן של כל נסיעה אחורה.
בית המשפט העליון הסביר (ד"נ 22/83 חדריה) שהתקנות אינן קובעות בפרוטרוט מהם אמצעי הזהירות הסבירים, אלא מורות על החובה לנקוט אותם.
ההוראה אינה ערטילאית: היא מפנה את הנהג להלך מחשבה זהיר ולצעדים מעשיים. היישום על כל מקרה מסור לבית המשפט, ואין עיקרון פשוט ואחיד שחל בכל התנאים – שאינו דומה מי שמסיע תלת-אופנוע לאחור למי שמזיז כך משאית מכולה או אוטובוס.
רשלנות הנפגע אינה פוטרת את הנהג
מידת הרשלנות של הולך הרגל אינה פוטרת את הנהג מאחריות.
בפסק דין שעסק בנושא נקבע שגם כשמדובר במי שנכנס בכוונה לנתיב הרכב, הנהג אחראי לתאונה ככל שהייתה נמנעת אילו נקט את אמצעי הזהירות שנדרשו בנסיבות (ע"פ (מחוזי ת"א) 70099/04 אטלס).
בדיקה לפני הנסיעה – למה היא לא תמיד מספיקה
עניין קלימן – משאית אשפה
בע"פ 72/58 קלימן נסע נהג משאית אשפה, עם ארגז ארוך וגבוה ואטום מכל צדדיו, 21 מטר לאחור, ופגע באדם זקן והרגו. השופט ויתקון קבע שגם אם הנהג ירד ובדק את השטח – הוא נהג בחוסר זהירות:
אם אותו אדם זקן היה בתחום הסכנה ולא הבחין בו, זו רשלנות; ואם לא נראה בשעת הבדיקה, הרי עברו שניות עד שחזר לתא, התניע ונסע 17 מטר – ובשניות האלה לא הייתה לו כל אפשרות לפקח על המתרחש, "ולא היה רשאי לנהוג באופן עיוור".
בפסק הדין צוין שכאשר הנהג יכול להשקיף מעבר לשטח הסמוי – למשל דרך חלונות אוטובוס – ייתכן שבדיקה מיד לפני הנסיעה תספיק, משום שהוא יכול לראות לאורך כל הזמן אם מישהו מתקרב לשטח הסמוי.
באוטובוס, השטח המת מאחור גדול מדי, והחלון האחורי אינו מראה את הנעשה בתחתית החלק האחורי – כך שהמצב אינו שונה מהותית מכל רכב עם ארגז ארוך.
עניין גולקו – לא כל היעדר מכוון הוא רשלנות
בע"פ 233/57 גולקו נסע נהג משאית לאחור על רציף בנמל ודרס פועל.
לטענה שאילו העמיד אדם שיכוון אותו התאונה הייתה נמנעת, השיב בית המשפט:
אילו העמיד פלוגה של מדריכים משני צדי הרציף, ודאי הייתה נמנעת – אבל אי-עשיית כן עדיין אינה מוכיחה כשלעצמה שהמוות נגרם ברשלנותו.
רכב פרטי מול רכב גדול
מכאן ההבחנה בפסיקה: נהג רכב נוסעים שסבב סביב רכבו, וידא שאין איש מאחוריו ומצדדיו ונכנס למושב, יכול להמשיך לשלוט במבטו על השטח שמוביל לרכב – ובדרך כלל אין לדרוש ממנו להציב מכוון כדי לצאת מחניה.
לעומת זאת, ברכב גדול שבו המבט לאחור אינו מועיל, והנסיעה לאחור היא "נסיעה עיוורת", הדרישה לאמצעים נוספים – ובראשם מכוון – גוברת.
בכל מקרה, נהג ברכב ששדה הראייה ממנו מוגבל מאוד צריך להשתדל מלכתחילה לא להיכנס למצב שבו יצטרך לנסוע לאחור.
מה כדאי לבדוק בתיק של נסיעה אחורנית
- האם היה צורך אמיתי לנסוע לאחור, והאם הנסיעה הייתה במידת הצורך – או למרחק ארוך מהנדרש.
- מה היו השעה והמקום: האם היה צפוי שיימצאו שם אנשים, ובמיוחד ילדים.
- מה סוג הרכב והיקף השטח המת, ואילו אמצעי עזר לראייה היו בו.
- כמה זמן עבר מבדיקת הסביבה ועד תחילת הנסיעה, והאם הנהג הביט לכיוון הנסיעה.
- האם ניתן היה להיעזר במכוון, ומדוע לא נעשה בו שימוש.
טבלת סיכום: נסיעה אחורנית
| נושא | מה נקבע | המקור |
|---|---|---|
| התנאים | צורך, במידת הצורך, ואחרי נקיטת אמצעי זהירות | תקנה 45 |
| מה יש למנוע | סיכון או פגיעה; הטרדה או הפרעה | תקנה 45(1)–(2) |
| נתוני היסוד | זמן ומקום, סוג הרכב ושדה הראייה | פסיקה |
| שדה ראייה מוגבל | חובה להיעזר במכוון; אסור לנסוע "בעיוורון" | ע"פ 70015/01 כהנא |
| רכב גדול | מה שמספיק ברכב פרטי אינו מספיק באוטובוס או משאית | עניין ונה |
| תאונה | פסילה בפועל של חודשים ועד שנים; במקרה קטלני גם מאסר | בנג'ו, מוזבלט, ידדאייב |
שאלות ותשובות נפוצות
לפי תקנה 45, רק כשיש צורך בכך, במידת הצורך, ואחרי שהנהג נקט את האמצעים הדרושים בנסיבות כדי למנוע סיכון או פגיעה, והטרדה או הפרעה.
התקנה אינה מפרטת אמצעים ספציפיים; היא מחייבת את הנהג לאמץ דרך מחשבה זהירה ולנקוט צעדים מעשיים לפי הנסיבות – זמן ומקום האירוע, סוג הרכב ושדה הראייה.
כשהנהג אינו יכול להבחין במי שנמצא מאחורי הרכב בגלל הגבלות בשדה הראייה, עליו להיעזר במכוון, ואסור לו לנסוע כששדה הראייה אינו מאפשר לו לראות את כל מסלול הנסיעה (ע"פ 70015/01 כהנא).
לא בהכרח. הפסיקה קבעה שאי אפשר להסתובב סביב הרכב ואז לנסוע אחורה כשהמבט מופנה קדימה, וככל שעובר יותר זמן מהבדיקה ועד הנסיעה, גדל הסיכון שמישהו ייכנס לשטח המסוכן.
לא. מה שמספיק ברכב נוסעים בינוני אינו מספיק באוטובוס או במשאית, שבהם המבט לאחור כמעט אינו משרת. בעניין ונה נקבע שנהג משאית היה צריך לבקש מהנוסע שלצדו לרדת ולכוון אותו.
תלוי בתוצאה ובעבירות הנלוות. בתיקים שבספרות, בתאונות עם נזק או חבלה, נגזרו פסילה בפועל של 6–8 חודשים, פסילה על תנאי וקנס. כשהתאונה הייתה קטלנית ונלוותה אליה הפקרה – נגזרו מאסר בפועל ופסילה לשנים.
סיכום
תקנה 45 מתירה נסיעה לאחור, אבל רק כשהיא נחוצה, במידה הנחוצה ובאמצעי זהירות שמתאימים לנסיבות. בית המשפט בוחן את המקום, את השעה, את סוג הרכב ואת שדה הראייה – ובשדה ראייה מוגבל, נסיעה בלי מכוון היא כמעט תמיד הפרה של חובת הזהירות.
הייתם מעורבים בתאונה בזמן נסיעה אחורנית? משרד עורך דין תעבורה אוראל שטרית בוחן את נסיבות האירוע ואת הראיות, ומייצג בבית המשפט לתעבורה. לייעוץ ראשוני: 052-8844323.
