נהגים רבים מניחים שכל עוד לא עברו את המהירות שבתמרור, הם בסדר.
תקנות 51 ו-52 לתקנות התעבורה קובעות אחרת:
המהירות המותרת היא תקרה, לא היתר.
מה שקובע הוא אם המהירות מתאימה לתנאי הדרך באותו רגע – ואם הנהג האט במקום שבו צפויה סכנה.
תקנה 51 – מהירות סבירה
"לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב."
כלשון בית המשפט העליון, נהיגה במהירות סבירה היא "מושכלת יסוד של כל אוחז הגה".
בניגוד למהירות המרבית, המהירות הסבירה אינה ניתנת להגדרה כמותית מראש:
היא נגזרת מתנאי השטח, הראות ומזג האוויר. המהירות הסבירה ביום גשום שונה מזו שביום בהיר, ובדרך מפותלת שונה מזו שבדרך ישרה (רע"פ 6338/99 בוחניק).
לכן, המהירות המקסימלית המותרת אינה היתר לנסוע בה אם תנאי הדרך באותה עת אינם מאפשרים זאת.
מנגד, המחוקק קבע מהירויות מקסימום שחלות גם במקומות שבהם אפשר היה לנסוע מהר יותר.
תקנה 52 – חובת האטה
תקנה זו מחייבת את הנהג להאט, ובמידת הצורך אף לעצור, בכל מקום שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות לרכבו.
התקנה מונה מצבים שבהם היא חלה – ביניהם התקרבות למעבר חצייה (תקנה 52(6)) – אבל מלשונה עולה שהרשימה אינה סגורה.
התקנה מניחה שבכל אחד מהמצבים המנויים בה עלולות להסתתר סכנות שיפתיעו את הנהג, ולכן היא מחייבת אותו לצפות אירועים בלתי צפויים ולשמור על שליטה מוחלטת ברכב.
נקבע גם שחובת ההאטה אינה מושפעת מהמהירות הקודמת, אלא מיכולת הנהג לעצור מיד כדי למנוע תאונה (ע"פ (מחוזי נצ') 1438/03 קרקש).
מקרים מהפסיקה
- התקהלות בצד הדרך: בעניין זועבי (ת"ד נצ' 20216-05) נקבע שהתקהלות אנשים בצד הדרך חייבה את הנהג להאט כך שיוכל לעצור גם אם הרכב שלפניו ייעצר. במקום זאת הוא הסיט את מבטו אל המתקוטטים והתנגש ברכב שלפניו.
- התקרבות לצומת: נהגת שהתקרבה לצומת במהירות, בלי להאט ובלי לשים לב לשילוט, לתחנת האוטובוס ולכלי הרכב שלפניה – נקבע שהתרשלה (עניין הרוש). הדברים אמורים ביתר שאת כשממרחק אפשר לראות בצומת תחנה, כלי רכב והולכי רגל (ע"פ 8827/01 שטרייזנט).
- אחרי מעבר החצייה: נסיעה של 50 קמ"ש מיד אחרי שהולך רגל חלף על פני מעבר החצייה, כשהולך רגל עומד על אי התנועה, עשויה להיחשב נהיגה רשלנית; ההאטה צריכה להימשך גם אחרי המעבר.
הענישה
מהתיקים שבספרות, בעבירה לפי תקנה 51 שעמדה לבדה, נגזרו בדרך כלל קנסות של 250 עד 1,500 ש"ח, ולעיתים פסילה על תנאי של חודש עד 5 חודשים – לרוב אחרי תיקון כתב האישום והודאה.
נהגת עם 18 שנות נהיגה ועבר נקי נקנסה ב-250 ש"ח בלבד (עניין לוציניצר);
במקרים בודדים, אצל נהגים עם עבר, נגזרה פסילה בפועל של כחודש (עניינים מנחם, אלדר).
המקרים המנויים בתקנה 52
תקנה 52 מחייבת להאט, ובמידת הצורך לעצור, בכל מקרה שבו צפויה סכנה – "ובמיוחד במקרים אלה":
- (1) בשטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;
- (2) בדרך שאינה פנויה; (3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;
- (4) בכניסה לעקומות חדות ובנסיעה בהן; (5) בקרבת קבוצת ילדים או התקהלות;
- (6) בהתקרבות למעבר חצייה; (7) בהתקרבות לפסגה או למקום שבו שדה הראייה מוגבל;
- (8) בירידה תלולה או ארוכה; (9) בהתקרבות לגשר צר ובמעבר עליו;
- (10) במפגש או בעקיפה של קבוצת אנשים ההולכת בסך; (11) במפגש או בעקיפה של בעלי חיים;
- (12) בהתקרבות לאוטובוס העומד בתחנה ובמעבר לידו; (13) בהתקרבות לאוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים ומסומן כך, שנעצר להעלאת ילדים או הורדתם;
- (14) ברחוב משולב; (15) באזור מיתון תנועה; (16) במנהרה.
הפסיקה הסבירה שהמחוקק היה ער לנטייה של רבים שלא להקפיד על מהירות סבירה, ולכן הוסיף שני כלים: הגבלת המהירות המרבית בתקנה 54, וחובת ההאטה שבתקנה 52 (ע"פ 11786/04 אבו טריף). מהירויות המקסימום חלות גם במקומות שבהם אפשר לנסוע מהר יותר (עניין אלביליה).
הולכי רגל: מה מצופה מהנהג
נהג מן היישוב שמבחין בהולך רגל העומד באמצע הכביש או בנתיב הנגדי – מאט, ובמידת הצורך עוצר.
על כל נהג לצפות שבתנאים כאלה הולך הרגל עלול להיכנס לנתיבו (עניינים שוילי, ויידמן).
הולך רגל שבוחר לעמוד על אי התנועה הרחק ממעבר החצייה מאותת לנהגים שאינו מקפיד על כללי הזהירות – ולכן יש להביא בחשבון שירידתו לכביש תהיה בלתי צפויה (ע"פ (מחוזי חי') 896/06 גאוי).
- עניין בן אברהם: נקבע שנהג שמתקרב למעבר חצייה צריך לצפות שהולכי רגל יחצו בו, ועליו להאט – עד כדי עצירה מוחלטת.
- עניין אייזנשטיין: תקנה 52(6) מחייבת להאט כך שאפשר יהיה לבלום על אתר. נהג שהתקרב במהירות של 35 קמ"ש למעבר חצייה שחלקו הימני חסום בשני רכבים שהורידו ילדים לבית ספר – לא הבחין בזמן בהולך הרגל ופגע בו.
עוד מקרים: מנהרה, עקומה ושיפוע
- כניסה למנהרה: נהג שטען ששדה הראייה מוגבל במעבר מאור היום לחשכת המנהרה – היה צריך דווקא בשל כך להאט, לפי תקנה 52(3) (עניין מיצניק).
- עקומה חדה בכביש רטוב: נהג חדש שלא האט בכניסה לעקומה חדה, ברחוב שבו מתגוררת משפחתו ולכן הכיר אותה, נהג לכאורה במהירות שלא אפשרה שליטה; הפסילה המנהלית אושרה (עניין פלשתייב). נקבע גם שנהג חדש, שחסר מיומנות, חייב במשנה זהירות.
- שיפוע ועיקול עם שדה ראייה אפסי: נהג שתיאר כביש בשיפוע תלול, עיקול וגבעה שמסתירה את הראות – נהיגה של 40 קמ"ש בתנאים כאלה הייתה, לפי גרסתו שלו, מהירות בלתי סבירה (עניין שבתי).
מתי לא יורשעו גם בתקנה 51
בעניין גבריאלי (ת"פ (מחוזי חי') 5180/06) הורשע הנאשם בהריגה ובאי-ציות לאור אדום, אבל לא גם במהירות בלתי סבירה: הוא נסע 50–80 קמ"ש, מהירות שאינה עולה על המותר. לו היה האור ירוק, היה רשאי להיכנס לצומת במהירות זו; וכשהאור היה אדום – אסור היה להיכנס אף במהירות נמוכה יותר, וההרשעה באי-ציות לרמזור כבר משקפת זאת.
דוגמאות ענישה נוספות
- קנס של 1,000 ש"ח ופסילה על תנאי של 3 חודשים, לנאשם שהודה בהזדמנות הראשונה (עניין סוסן).
- קנס של 1,500 ש"ח, פסילה על תנאי של חודשיים והתחייבות של 3,000 ש"ח, בהסדר טיעון (עניין קדוש).
- נהג מונית עם 45 הרשעות קודמות – קנס של 800 ש"ח, פסילה בפועל של 28 ימים בניכוי הפסילה המנהלית ופסילה על תנאי של חודשיים (עניין מנחם).
המשותף לכל המקרים: בית המשפט אינו שואל רק כמה מהר נסע הנהג, אלא אם המהירות אפשרה לו לעצור מול מה שהיה עליו לצפות – הולך רגל, עקומה, ראות מוגבלת או רכב שנעצר לפניו. לכן גם נהיגה במהירות המותרת, ולעיתים אף נמוכה ממנה, עלולה להיחשב בלתי סבירה.
טבלת סיכום: מהירות סבירה וחובת האטה
| נושא | מה נקבע | המקור |
|---|---|---|
| מהירות סבירה | בהתחשב בכל הנסיבות, בשליטה מוחלטת ברכב | תקנה 51 |
| הגדרה | אינה כמותית; נגזרת מהשטח, הראות ומזג האוויר | רע"פ 6338/99 בוחניק |
| המהירות המרבית | אינה היתר כשהתנאים אינם מאפשרים | פסיקה |
| חובת האטה | בכל מקום שצפויה סכנה; הרשימה אינה סגורה | תקנה 52 |
| מעבר חצייה | חובת האטה, שנמשכת לעיתים גם אחרי המעבר | תקנה 52(6); פסיקה |
| ענישה | קנס 250–1,500 ש"ח; לעיתים פסילה על תנאי | פסקי דין בספרות |
שאלות ותשובות נפוצות
כן. לפי תקנה 51 לא די בנסיעה במהירות המותרת; יש לנהוג במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה, כך שתהיה בידך שליטה מוחלטת ברכב.
היא אינה ניתנת להגדרה כמותית מראש. היא נגזרת מתנאי השטח, הראות, מזג האוויר והדרך: המהירות הסבירה ביום גשום שונה מזו שביום בהיר, ובדרך מפותלת שונה מזו שבדרך ישרה (רע"פ 6338/99 בוחניק).
לפי תקנה 52 – בכל מקום שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות לרכב עצמו, ובמידת הצורך אף לעצור. הרשימה בתקנה אינה סגורה, והיא כוללת למשל התקרבות למעבר חצייה.
לא תמיד. נקבע שההאטה לפני מעבר חצייה צריכה להימשך גם אחריו כשהולך רגל עומד על אי התנועה, ושעל הנהג להביא בחשבון גם רשלנות של הולך הרגל.
לא. נקבע שחובת ההאטה אינה מושפעת מהמהירות הקודמת אלא מיכולת הנהג לעצור מיד כדי למנוע תאונה.
בתיקים שבספרות נגזרו בדרך כלל קנסות של 250 עד 1,500 ש"ח, ולעיתים פסילה על תנאי של חודש עד 5 חודשים. במקרים בודדים נגזרה גם פסילה בפועל קצרה.
על חריגה מהמהירות המרבית שבתמרור ועל מדידת מהירות ראו עבירת מהירות. מהירות לא מותאמת קשורה לעיתים קרובות גם לאי-שמירת מרחק, וכשהיא מסתיימת בתאונה – ראו תאונת דרכים עם נפגעים וגרימת מוות בנהיגה רשלנית.
סיכום
המהירות שבתמרור היא רק הגבול העליון. תקנה 51 דורשת מהירות שמתאימה לתנאים בפועל, ותקנה 52 דורשת להאט ואף לעצור בכל מקום שבו צפויה סכנה. כשנגרמת תאונה, השאלה איננה רק כמה מהר נסעת – אלא האם יכולת לעצור.
מואשמים בנהיגה במהירות בלתי סבירה או באי-האטה? משרד עורך דין תעבורה אוראל שטרית בוחן את תנאי הדרך ואת הראיות, ומייצג בבית המשפט לתעבורה. לייעוץ ראשוני: 052-8844323.
