| רכיב האישום (סעיף 10(ב)) | סנקציה משטרתית / עונש בחוק | עילת הגנה אפשרית בחוק | דרישה ראייתית להוכחת חפות |
|---|---|---|---|
| התרת נהיגה לבלתי מורשה (התרה אקטיבית/פסיבית) | פסילת מינימום 3 חודשים עד 3 שנים + סכנת מאסר | הנהג לקח את הרכב ללא ידיעה מוחלטת של הבעלים | עדות מפורטת, הוצאת מפתחות ממסתור, דיווח בזמן אמת |
| איסור שימוש מנהלי ברכב | החרמת הרכב למגרש משטרתי ל-30 יום | הגשת בקשה לביטול איסור שימוש ברכב לבית משפט | הוכחת אי ידיעת הבעלים ופגיעה קשה בפרנסת המשפחה |
| אחריות הורים לנהיגת קטין | אישום פלילי נגד ההורה בעל הרכב | הוכחת נקיטת "כל האמצעים הסבירים" למניעה | הסתרת מפתחות, אזהרה מפורשת, העדר הסכמה מוקדמת |
קיבלת הזמנה לדין פלילי או שקצין משטרה החרים לך את הרכב כי אדם אחר נהג בו ללא רישיון?
זהירות: החוק הישראלי רואה בבעל הרכב כאחראי כמעט ישיר לעבירה!
לפי סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה, התרת נהיגה לבלתי מורשה גוררת עונשי פסילת רישיון ממושכים, החרמת הרכב ל-30 יום ואף סכנת מאסר בפועל. אולם, החוק מעניק לך עילות הגנה מפורשות שיכולות להוביל לזיכוי מלא. במדריך זה נסביר מהן חובותיך, ואיך מייצג משפטי מיומן מוכיח שלא הייתה לך כל זיקה לעבירה.
סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע את האיסור על התרת נהיגה לנהג בלתי מורשה
על פי הסעיף אסורה – על בעל רכב ומי שהרכב בשליטתו – התרת נהיגה לנהג בלתי מורשה.
מדובר בעבירה חמורה אשר מוגדרת כעבירת אחריות קפידה. כתוצאה מכך, אדם העומד בפני בית המשפט באישום מסוג זה יצטרך להראות שנקט בכל האמצעים העומדים לרשותו למניעת העבירה.
לפי סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה אין צורך בכוונה או ידיעה, האיסור הוא מוחלט.
עמדת בתי המשפט
פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי באר-שבע 4502/07 אבו סבית שאקר נ' מדינת ישראל
בפסק דין זה נקבע כי מספיק להוכיח את היסודות העובדתיים, כפי שהם מופיעים בסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה על מנת להביא להרשעת הנהג.
בתיק זה נדונה אשמתו של נהג שהשאיר את רכבו מונע, בזמן ששהתה בו נערה בלתי כשירה לנהיגה.
בית המשפט קבע כי הנהג עצם את עיניו לכך שישנה אפשרות שהנערה תעשה שימוש ברכבו.
בהתאם לאמור, קבע בית המשפט שאותו נאשם לא נקט בכל האמצעים למנוע את מעבר העבירה.
פסק הדין 10394-08 מדינת ישראל נ' מחמוד כריים
בפסק דין זה קבע השופט אבישי קאופמן כי במצב בו מוסר אדם את מפתחות רכבו לאחיו, אשר הוא יודע שאותו אח בלתי מורשה לנהיגה, הדבר נחשב התרת נהיגה לנהג בלתי מורשה.
הטענה שהעלה הנאשם בתיק זה הייתה שהוא לא יכול היה לצפות את התנהגותו של אחיו.
השופט קבע שלנסיבות אלו יש מקום במסגרת אופן הענישה, אך אין לקבל את הטענות לעניין אחריותו של הנאשם בהתרת הנהיגה לבלתי מורשה.
זיכויים בעבירת התרת נהיגה לבלתי מורשה
פסק הדין 2188-08-08 מדינת ישראל נ' גנין סטניסלב
בפסק דין זה יוחסה לנאשם עבירת התרת נהיגה לבלתי מורשה, לפי סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה.
השופטת אילונה אריאלי זיכתה את הנאשם מהעבירה.
הזיכוי התבסס על כך שדוח הפעולה, עליו מבוסס האישום, לא היה מפורט באופן שניתן להתבסס עליו כראיה לביסוס יסודות עבירת התרת נהיגה לנהג בלתי מורשה.
פסק הדין 2350-09 מדינת ישראל נ' אברהם שאללאשוילי
במקרה זה יוחסה לנאשם עבירת התרת נהיגה לנהג בלתי מורשה, לפי סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה.
השופטת דליה קליימן זיכתה את הנאשם בתיק זה מחמת הספק.
הנאשם הואשם בכך שהתיר לנהג בלתי מורשה (אחיו) לנהוג על טרקטורון שבבעלותו.
הזיכוי בתיק זה נשען על פגמים משמעותיים בחומר הראיות.
החוקר שחקר את הנאשם בנוגע לעבירה לא הזהיר את אותו נאשם, בעת היותו חשוד, על מהות העבירה, מהו הסעיף בו הוא חשוד, מה העונש הקבוע בעבירה זו, היכן נראה אחיו נוהג, בן כמה אחיו, מי תפס את האח נוהג על הטרקטורון וכדומה.
חוקר המשטרה נשאל בבית המשפט לפשר הפגמים בגביית העדות מאותו נאשם, בזמן חקירתו במשטרה, אך לא נתן תשובות מספקות לבית המשפט.
לאחר ניהול המשפט נותרו בידי בית המשפט ספקות רבות שלא קיבלו מענה, לא רק בנוגע לנסיבות ביצוע העבירה, אלא גם בנוגע לשאלות מהותיות החשובות על מנת להשיג הכרעה בבית המשפט.
התביעה לא הצליחה להסביר מיהו אחיו של הנהג, למה הוא לא מורשה לנהיגה, איפה הוא נתפס, האם היו נוכחים אנשים נוספים בזמן שנתפס? מי השוטר שתפס את האח, על שם מי רשום הטרקטורון?
יש לציין כי במסגרת חקירתו במשטרה, הנאשם קשר עצמו לטרקטורון, אך בכל זאת, בשקלול יתר הנסיבות, אין בכך מספיק כדי לבסס את הרשעתו.
מעוניין במידע נוסף על סוגי עונשים בעבירות תעבורה בכלל, ובעבירת התרת נהיגה לבלתי מורשה בפרט?
לחץ כאן למעבר למאמר העוסק בסוגי ענישה בעבירות תעבורה
מעוניין במידע נוסף על מתחמי ענישה בעבירות תעבורה בכלל, ובעבירת התרת נהיגה לבלתי מורשה בפרט?
לחץ כאן למעבר למאמר העוסק בנושא ענישה בעבירות תעבורה
הרכב שלך הוחרם או שספגת כתב אישום על התרת נהיגה? אל תנסה להסביר את עצמך לבד בבית המשפט. פנייה מוקדמת לעו"ד אוראל שטרית תאפשר לבנות קו הגנה מבוסס, להגיש בקשה לביטול החרמת הרכב ולהילחם על הזיכוי שלך. צור קשר מיידי לבחינת התיק.
יסודות העבירה: מי אחראי ומתי
סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה אוסר על בעל רכב, וגם על מי שהשליטה על הרכב בידו, להרשות לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לנהוג בו לפי סעיף 10(א) – למשל נהג בלי רישיון תקף, או בלי רישיון לאותו סוג רכב. כלומר, האחריות אינה מוגבלת לבעלים הרשום: גם מי שהרכב נמצא בשליטתו בפועל עלול לשאת בה.
מה נחשב "הרשאה" לנהוג?
הפסיקה פירשה את המונח בהרחבה. אין צורך להוכיח שהנאשם התכוון להרשות לנהוג – די בהוכחת היסודות העובדתיים, ועצימת עיניים מספיקה. כך, למשל:
- מי שהשאיר רכב מותנע כשבקרבתו נערה שאינה כשירה לנהוג – נחשב כמי שעצם עיניו לאפשרות הקרובה לוודאי שתנהג בו.
- מסירת מפתחות הרכב לאח, כשידוע שאינו מורשה לנהוג, נחשבת מתן היתר לנהיגה. טענה שהנאשם לא צפה את התנהגות האח יכולה להשפיע על העונש, אבל לא על האחריות.
ההגנה: נקיטת כל האמצעים הסבירים
החוק עצמו קובע את ההגנה: בעל הרכב או מי שהשליטה בידו לא יהיה אחראי אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב. הנטל להוכיח זאת מוטל עליו. לצד ההגנה הזו, התביעה עדיין צריכה להוכיח את יסודות העבירה – ובתי המשפט זיכו נאשמים כשהחקירה הייתה לקויה, למשל כשלא הוכח כלל שהנהג אינו מורשה או מי המחזיק ברכב.
פסילת מינימום
"התרה לנהג בלתי מורשה" מופיעה בתוספת הראשונה לפקודת התעבורה, ולכן חלה עליה פסילת מינימום של שלושה חודשים (סעיף 38(1)), אלא אם בית המשפט מצא נסיבות המצדיקות סטייה. על אופן חישוב ימי הפסילה ועל חובת הפקדת הרישיון, ראו פסילת רישיון נהיגה כעונש. לעבירה של הנהג עצמו, ראו נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.
עבירה של אחריות קפידה
הפסיקה מגדירה את העבירה לפי סעיף 10(ב) כעבירה של אחריות קפידה. המשמעות: אין צורך שההיתר לנהוג יינתן במפורש, ואף לא במודע. די בכך שהתביעה הוכיחה את היסודות העובדתיים – שהנאשם הוא בעל הרכב או מי שהשליטה בו בידו, ושאדם שאינו רשאי לנהוג נהג בו – ומכאן עובר הנטל לנאשם להראות שנקט כל האמצעים למניעת העבירה.
כשהראיות חסרות
אחריות קפידה אינה פוטרת את התביעה מלהוכיח את נקודת המוצא. בתי המשפט זיכו נאשמים כשלא הובאה ראיה חיצונית לכך שהנהג אינו מורשה, וכשהקשר בין הנאשם לנהג לא הוכח מלבד הודעת הנאשם עצמו. במקרה אחר, קושי ראייתי הוביל להסדר טיעון שבו הוטלו על הנאשם קנס של 1,500 ש"ח ופסילה על תנאי של שלושה חודשים למשך שלוש שנים (תת"ע 4757-02-10 פרץ).
גם אופן רישום הדוח עשוי להיות משמעותי. בפסיקה מובא מקרה שבו העתק הדוח שנמסר לנאשם היה ריק מפירוט העובדות, והדוח המקורי נרשם בעטים שונים, לסירוגין. השוטר לא נתן הסבר סביר להבדלים, ובית המשפט חשש שחלק מהרישומים נעשו במועד מאוחר. לכן כדאי תמיד להשוות בין העתק הדוח שנמסר בשטח לבין הדוח המוגש לבית המשפט.
שאלות ותשובות נפוצות על התרת נהיגה לבלתי מורשה
בעל הרכב, וגם מי שהשליטה על הרכב בידו, אם הרשו לנהוג למי שאינו רשאי לנהוג בו.
לא. הפסיקה קבעה שדי ביסודות העובדתיים, ועצימת עיניים מספיקה – למשל השארת רכב מותנע או מסירת מפתחות למי שידוע שאינו מורשה.
להוכיח שנקטת כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב. בנוסף, התביעה צריכה להוכיח את יסודות העבירה, כמו העובדה שהנהג אכן אינו מורשה.
כן. העבירה מופיעה בתוספת הראשונה לפקודה, ולכן חלה עליה פסילת מינימום של שלושה חודשים.
שאין צורך להוכיח כוונה או מודעות להתיר את הנהיגה. די ביסודות העובדתיים, והנטל עובר לנאשם להוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים.
