אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

במקרה של אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמן נהגים לבדיקות.

אירוע מוחי הינו מונח המתאר קשת רחבה של בעיות, אשר המרב”ד רואה בהן כמשבשות יכולות נהיגה, וכתוצאה מכך, פעמים רבות ממליץ על פסילת רישיון נהיגה.

לצד אירועים מוחיים, ישנן בעיות נוספות במערכת העצבים, אשרר גוררות פעמים רבות זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, לצורך בחינת הבעיות ומשמעותן בהקשר לנהיגה.

אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים | Cerebro-vascular Accident – CVA (Stroke)

שבץ מוחי הוא מונח המתאר אירוע של הפסקת אספקת דם לאזור במוח, היכול להתהוות מפקקת, תסחיף ושטף דם.

הפסקת אספקת דם לאזור במוח מפסיקה את פעולתו ויוצרת חסר בתפקודו הנוירולוגי.

חסרים בתפקוד נוירולוגי בגין שבץ מוחי עלולים לגרום למוגבלויות בתחומים השכליים

ובתחומים הגופניים.

ביניהן גם מוגבלויות עם אפשרות לשבש יכולות נהיגה, הכוללות:

  • הפרעות זיכרון
  • הפרעות תפיסה
  • קושי קבלת החלטה
  • קושי ביצוע תפקידים
  • הפרעת קשב וריכוז
  • הפרעה בתפיסה חזותית של מרחב
  • הפרעת דיבור והבנת השפה, הפרעות ראייה
  • הפרעות תנועה וחישה (שיתוקים והפרעות תחושה בגפיים).

סיכון לשבץ מוחי חוזר

הסיכון לחזרת שבץ מוחי גדולה בחודש הראשון אחרי האירוע הראשוני.

סיכוייו להופיע הם כ-10% במשך שאר השנה הראשונה שלאחר האירוע המוחי הראשון.

(סיכון של 10% לאירוע חוזר של שבץ מוחי, כשלעצמו, הוא סיבה להפסקת נהיגה).

בעלי רישיונות נהיגה ברכב ציבורי ומסחרי שעברו אירוע מוחי תהיה תקופת אי נהיגה, גם לגבי אלה מבניהם שהאירוע המוחי היה ללא חסר נוירולוגי.

באשר לנוהגים בעלי חסר נוירולוגי בגין אירוע מוחי, המלצת התאמה רפואית לרישיון נהיגה מפורטת בתקנים לעניין זה.

אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים | Transient Ischemic Attack – TIA – אירוע מוחי חולף

TIA הוא מאורע חולף של הפרעת תפקוד נוירולוגית, כתוצאה מאיסכמיה מוקדית במוח, בחוט השדרה, או ברשתית העין, ללא נמק חד.

הוא יכול להיות מאורע בודד, או חוזר, ואפשרי שאחריו יופיע שבץ מוחי.

נדיר ש – TIA יגרום לתאונת דרכים.

סיכון למאורע איסכמי חולף חוזר או לשבץ מוחי בשנה הראשונה לאחר שחלף המאורע הוא כ-15%.

על פי נתונים אלו, לאור הסיכון הנמוך למאורעות חוזרים, נוהג/ת ברכב פרטי נדרשים לא לנהוג למשך תקופה של שבועיים מהמאורע.

לעומת זאת, נהגי רכב מקצועי נדרשים לא לנהוג תקופה של 4 שבועות מהמאורע.

אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים | Traumatic Brain Injury – TBI חבלה מוחית

לא רק במקרה של אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמן נהגים לבדיקות.

ישנם מקרים רבים, בהם חבלה מוחית מהווה גורם הפוגע באדם בצורה נרחבת יותר מאירוע מוחי.

TBI היא פגיעה מוחית, שנגרמה כתוצאה מכוח חיצוני, היכולה להתבטא בלקויות: תפיסה, יכולות תפקוד גופניות ופסיכולוגיות, שינויים במצבי הכרה.

פעמים רבות נעשה שימוש במונח חבלת ראש כמילה נרדפת לנזק מוחי חבלתי (גם כאשר חבלת הראש איננה מלווה בחסר נוירולוגי).

חבלת ראש משפיעה על התאמה רפואית לרישיון נהיגה, כאשר קיים ביטוי לפגיעה מוחית, המתבטאת בהפרעת תפקוד מתמשכת או בהתקף אפילפסיה (כיפיון).

ההמלצה לנהג הנפגע מחבלה שהובילה לאבדן הכרה, היא כי לא ינהג למשך 24 שעות לפחות, וייבדק ע”י רופא לפני חזרה לנהיגה.

נפגעי חבלות ראש קלות, עם אבדן הכרה למשך פחות מדקה, ללא סיבוכים, בדרך כלל אינם מפתחים הפרעות תפקוד למשך זמן רב.

כאשר אדם סובל מהתקף כפיון – אם ההתקף מופיע תוך-24 שעות מחבלת הראש, לא ייחשב ההתקף לכפיון, אלא כתוצאה של החבלה.

חבלות ראש חמורות יותר – יכולות לגרום להפרעות, לדוגמא:

  • בעיות מוטוריות
  • הפרעות חושיות
  • שינויי התנהגות
  • הפרעות שיפוט
  • בעיות ראייה
  • הפרעות פסיכיאטריות כגון דיכאון.

Cerebral Aneurysm מפרצת כלי דם מוחית | אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

בנוסף למקרי אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמן נהגים לבדיקות גם במקרה של מפרצת כלי דם מוחית.

מפרצת מוחית הוא מונח המציין הרחבה מקומית של כלי דם מוחי כתוצאה מפגם, מחלה או פגיעה, כמו ייתר לחץ דם, הסתיידות כלי דם, חבלות ראש, ועוד.

שכיח שמפרצות כאלה מתפתחות בקרבת התפצלות כלי דם לענפים משניים.

מפרצות מאופיינות לפי צורתן וגודלן:

קטנות: 2-7 מ”מ;

בינוניות: 7-12 מ”מ;

גדולות: 13-24 מ”מ;

ענקיות: > 25 מ”מ.

שכיחות מפרצת מוחית באוכלוסייה מוערכת בכ-1-6%, כאשר רובן אינן סימפטומטיות, כל עוד אינן מתבקעות.

במקרים האחרים, כשמפרצות מוחיות בלתי מתבקעות גורמות לסימפטומים, הם יכולים

להתבטא ב: כאבי ראש עזים, הפרעות ראייה, הפרעות דיבור וכאבי צוואר.

סימני מפרצת מתבקעת מתפתחים, לרוב, בפתאומיות; כ – 40-50% שורדים את האירוע, כ 20%

שורדים ללא חסרי תפקוד גופני; ב – 20% מחולי מפרצת מוחית שהתבקעה חל דימום חוזר ב – 14

הימים לאחר אירוע ההתבקעות;

מפרצת מאובחנת בכל גיל, אולם שכיחותם גדלה משמעותית בגילאי 50-60 שנה והן שכיחות בנשים פי שלוש מאשר בגברים.

Brain Injury (BI) – פגיעה מוחית

על אף שבעיקר במקרי אירוע מוחי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמן נהגים לבדיקת התאמתם לרישיון נהיגה, ישנם סוגי פגיעה מוחית רבים, העלולים להיגרם כתוצאה ממגוון גורמים:

  • כתוצאה מחלות זיהומיות;
  • בהתקיימן של מחלות ניווניות;
  • בעת נוכחות מחלות דלקתיות;

גידולים;

רעלים, תרופות;

חבלות, קרינה, ועוד.

Intracranial Tumors – Primary & Metastatic גידולים תוך גולגלתיים ראשוניים וגרורתיים

גידולים תוך גולגולתיים יכולים להתפתח במוח או ברקמות גולגולת אחרות (עצבי גולגולת, קרומי המוח).

גידולים אלה מתפתחים בכל גיל, אבל נפוצים בעיר אצל אוכלוסיית הקשישים.

כמה מהגידולים שפירים, אבל בהיותם תוך גולגולתיים הם עלולים לגרום להפרעות רציניות.

גרורות גידולים במוח שכיחים פי 10 מגידולים ממאירים ראשוניים.

שכיחות גרורות למוח גבוהה בגידולים הבאים: מלנומה, וסרטן שד, ריאות, ערמונית, מעי גס, כליה ושלפוחית שתן.

לגידולים תוך גולגולתיים מגוון הפרעות רחב;

אופיין וחומרתן תלויים במיקום האנטומי ובנזק שהם גורמים.

ההפרעות יכולות להיות כתוצאה מ:

  • הרס רקמת מוח מחדירת הגידול
  • לחץ ישיר של גידול על רקמות הסביבה
  • לחץ תוך גולגולתי מוגבר
  • דימום בתוך או מחוץ לגידול
  • בצקת מוח
  • חסימת ניקוז
  • חסימת עורקי מוח.

לעיתים רחוקות תסמינים נלווים לגידול הפרעות מסוג זה מלוות, לרוב, בשיבושי יכולות נהיגה.

s/p Intracranial Surgery מצב אחרי ניתוח תוך גולגלתי

ניתוחים תוך גולגולתיים מתבצעים לטיפול ב: גידולים, חבלה, מומים מולדים, מחלות כלי דם (מפרציות), והפרעות אחרות הניתנות לאמצעי טיפול כזה.

בניתוחים כאלה אפשרות למספר תופעות נלוות/סיבוכים.

העיקריים, משבשי יכולת נהיגה, הם: כפיון (אפילפסיה), שבץ מוחין הפרעה שכלית.

התקפי כפיון (אפילפסיה) יכולים להופיע במהלך או מיד לאחר ניתוח, או להופיע חודשים או אפילו שנים לאחריו.

אירועים חוזרים של התקפים כאלה מאובחנים ככפיון (אפילפסיה);

לפי המכון הלאומי למחלות נוירולוגיות ושבץ מוחי  בארה”ב, 25-30% מבניהם אינם מגיבים לטיפולים הידועים כיום.

בעיות מערכת העצבים – Neurological manifestations

המונח בעיות במערכת העצבים מדבר על מצבים בהם אדם סובל ממחלות, פגיעות והפרעות של המוח, עצבים ושל חוט השדרה.

בעיות כרוניות במערכת העצבים כוללות:

  • שבץ מוחי
  • כפיון (אפילפסיה)
  • פגיעות במוח ובחוט השדרה
  • מחלת טרשת נפוצה Multiple Sclerosis – MS
  • מחלת פרקינסון.
  • לבעיות אלה גורמים שונים.

גם שכיחות מוגבלויות וחומרתן משתנה בין בעיות אלה ובין שיבוש יכולות הנהיגה אצל נהג או מבקש רישיון נהיגה.

סביר שסימני מחלה שכיחים במחלות נוירולוגיות, ישבשו יכולות נהיגה.

דוגמא לשיבוש יכולות נהיגה אפשריות: שינויים במצב ההכרה, תחושת בלבול, שינויים בכוח שרירים, באופן תיאום פעולת שרירים, וכדומה.

בעת מתן הערכת התאמה רפואית לנהיגה של נבדק עם בעיה נוירולוגית, נדרש לקבוע:

הפרעת התפקוד מהבחינות גופנית, שכלית, והתנהגותית תפגע ביכולות נהיגת הנבדק, לנהוג בבטיחות הנדרשת בסוג כלי הרכב בו מדובר?

הפרעת הכרה, ערנות, בלבול, חוסר בשדה ראייה, או סחרחרות פוסלים בדרך כלל לנהיגה.

חולשת שרירים ו/או הפרעה בתאום פעולת השרירים – דורשת הערכה אם עדיין יאפשרו לנהג להפעיל את אמצעי נהיגת כלי הרכב לנהיגה בבטיחות הנדרשת.

Multiple Sclerosis – MS טרשת נפוצה

מחלה דלקתית כרונית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית.

מחלת טרשת נפוצה גורמת לסובלים ממנה לחוות שיבוש בפעילות המערכת החיסונית, אשר תוקפת חלבון המכונה מיאלין, במקום לבצע את מטרתה – הגנה על הגוף מפני זיהומים.

חלבון המיאלין עוטף את השלוחות של תאי העצב ומשמש להעברת מסרים בין תאי עצב, והוא חשוב לתפקוד תקין של מערכת העצבים המרכזית.

הטרשת הנפוצה פוגעת בדרך כלל בבני 20 עד 40, והיא שכיחה פי 2 אצל נשים לעומת גברים.

לא ברור למה המחלה תוקפת יותר נשים מגברים, אך ידוע שנשים חשופות למחלות אוטואימוניות יותר מגברים.

על פי הערכות, במדינת ישראל יש כ־6,000 חולי טרשת נפוצה, בעוד בעולם ישנם כ־3 מיליון חולי טרשת נפוצה.

במספר מצבים יכולת הנהיגה של הסובלים מטרשת נפוצה, עלולה להיפגע, לדוגמא:

  • עוויתות שרירים
  • חולשה בשרירים
  • שיגשון
  • הפרעות ראייה
  • עייפות
  • הפרעת בחישת הגוף
  • כאב כרוני
  • הפרעות תפקודי הכרה.

אצל כ-80% מהחולים בטרשת נפוצה סובלים מהפרעות ראייה, כגון:

כפל ראייה, טשטוש ראייה וירידה ברגישות לניגודים.

בין 45% ל-65% מהחולים בטרשת נפוצה סובלים מהפרעות בתפקודי הכרה, מה שמביא לירידה במהירות עיבוד מידע.

Parkinson’s Disease – PD מחלת פרקינסון

פרקינסוניזם הוא שם לתסמונת בעיות תנועה.

מחלת הפרקינסון כוללת: איטיות תנועות, רעד במנוחה, נוקשות שרירים, עמידה כפופה ואבדן החזרי יציבה.

מחלת פרקינסון היא גורם הפרקינסוניזם העיקרי.

זו מחלה המתפתחת באיטיות בצד אחד של הגוף לפני התפשטותה לצידו השני.

חולי פרקינסון חווים פגיעה בתאי עצב מכילי מונואמין.

אבדן תאים אלה, גורם לרוב הפרעות התנועה, היכולות להשתפר בטיפול בדופאמי.

דיכאון וקיטוע שינה הם תופעות שכיחות בחולי פרקינסון.

בהתקיימותם, הם גורמים לעייפות המגבירה את הסיכון בנהיגה.

חולי פרקינסון עלולים לחוות פגיעה בתפקודים הקוגניטיביים:

  • תפקוד ביצועי
  • יכולת לפתור בעיה
  • בעת תפעול מערכת מורכבת
  • תפקוד זיכרון, קושי בשליפה מזיכרון
  • איטיות חשיבה העלולה לפגוע בפעולות קוגניטיביות אחרות
  • קשיי קשב וקושי בראייה מרחבית.

Cerebral Palsy – CP שיתוק מוחין

מצב רפואי של שיתוק מוחין מתייחס לקבוצת הפרעות תנועה/יציבה, הנגרמות כתוצאה מנזק או הפרעה בהתפתחות עובר או בהתפתחות מוח הילוד.

בדרך כלל לסובלים משיתוק מוחין יש בעיות משניות, כגון: כפיון, הפרעת קוגניציה, הפרעת תחושה, הפרעות תקשורת, הפרעת תפיסה והפרעות התנהגות.

Post Poliomyelitis Syndrome – PPS סינדרום פוסט פוליומייליטיס

תסמונת פוסט פוליו הוא מצב בו כ-25-50% מאנשים שבעבר חלו בשיתוק ילדים מפתחים 15-30 שנה אחרי החלמה.

תסמיני הסינדרום: חולשת שרירים, כאבי שרירים, וחולשה כללית.

תסמונת כזו יכולה להתפתח גם במקרי Non-paralytic Polio – NPP.

חולשת השרירים לרוב מתקדמת באיטיות ועלולה לגרום להחמרה ביכולת התפקוד.

Spina Bifida SB שסעת עמוד שדרה

ספינה ביפידה היא ליקוי בהתפתחות התעלה והקרומים המקיפים את חוט השדרה.

הגורמים לשסעת עמוד השדרה הם, בדרך כלל, כשל בתעלת השדרה של העובר להיסגר במהלך החודש הראשון להריון.

לרוב, לילודים עם ספינה ביפידה יש פתח בעמוד השדרה, דרכו נחשפים הקרומים לסביבה החיצונית.

בשל כך עלול להיגרם נזק נרחב לעצבי חוט השדרה.

מידת הנזק תלויה בכמות הרקמה המעורבת בפגם ובנקודת הגובה בעמוד השדרה בו קיים הפתח. ככל שהפגיעה גבוהה יותר, הנזק העלול להיגרם חמור יותר.

Motor neuron disease ALS, PLS, PMA מחלות עצב מוטורי

מחלות עצב מוטורי הוא שם כולל לקבוצת מחלות מערכת העצבים המאופיינות בפגיעה בתאי עצב מוטוריים המפעילים שרירים רצוניים, כגון: דיבור, הליכה, נשימה, בליעה ותנועות גוף.

ישנה היתכנות לפגיעה בתאי עצב מוטורי היקפיים, תאי עצב מוטורי של מערכת העצבים המרכזית, או צרוף שלהם.

90% מחולים במחלות עצב מוטורי הם ללא תולדות משפחתיות או סיבה מזוהה כלשהיא.

ל – 10% יש תולדות משפחתיות למחלה.

כשליש מהחולים סובלים מתנודות במצבי רוח, כ- 30%-50% סובלים מבעיות קוגניטיביות, למספר קטן מהם בעיות התנהגות.

Neuromuscular disease מחלות עצב שריר

מחלות עצב שריר הוא שם כולל לקבוצה של מחלות והפרעות הפוגעות בשרירים ובעצבים המפעילים אותם. דוגמאות:

  • מחלת עצבים היקפיים
  • חולשת שרירים חמורה
  • דיסטרופיית שרירים
  • דלקת שרירים
  • מחלות עצב מוטורי
  • פגיעה עצבית
  • מחלת פרקינסון
  • מחלת טרשת נפוצה, ועוד.

הפרעה בפעולה עצבית מפעילת שרירים יכולה להיות מלווה בעוויתיות, חולשה, הפרעות חושיות, שיתוק שרירים והפרעות תנועה.

הפרעות כאלה בנהיגה עלולות להגביל פעולות גפיים ופעולות שרירים אחרים, ולשבש יכולות הפעלת אמצעי נהיגה.

Sleepiness / Sleep disorders ליקויי שינה

שינה היא הליך פיזיולוגי המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים קטנים לעומת מצבי ערנות.

תהליך השינה הינן תהליך מחזורי, המאורגן בצורת סבבים, כאשר כל סבב מורכב ממצבי שינה שונים.

מצבי ליקויי שינה, או הפרעת שינה – הם מצבים בהם ישנה הפרעה באחד או יותר מסבבי הליך השינה.

הירדמות בזמן נהיגה מהווה סיכון להתנגשויות, בשל היותה מלווה בשינויי הכרה, לעיתים עד כדי אובדן הכרה במצב שינה.

רוב ההתנגשויות בין כלי רכב בשל הירדמות בנהיגה מתרחשות כאשר לנהגים ישנו מחסור בשעות שינה.

הפרעת שינה שכיחה, היא דום נשימה חסימתי בשינה.

הפרעה זו שכיחה בגברים בגיל העמידה בעלי עודף משקל והיקף צוואר רחב.

הערכת שיעור התנגשות כלי רכב מכלל ההתנגשויות בגין הפרעת שינה: 13% בארה”ב, 10% בצרפת, 30% באוסטרליה, 16-20% באנגליה.

אין כיום אינפורמציה המסווגת את סוג הפרעת השינה אל מול המעורבות בתאונת דרכים.

סטטיסטיקה בישראל – הפרעות שינה (בני 20 ומעלה):

בעיות שינה

  • 20%  ישנים פחות מ-6 שעות בלילה, מבני 65 ומעלה-30%.
  • 14%  סובלים מקשיים להירדם: 17% מהנשים ו-11% מהגברים. בקרב בני 75 ומעלה השיעור עומד על 36%.
  • 18%  סובלים מעייפות במשך היום: 13% מהגברים ו-22% מהנשים.

השפעה רגשית של בעיות שינה

  • 24% חשים לחוצים לעיתים קרובות, 9% חשים מדוכאים לעיתים קרובות.
  • ל-15% ליקויי השינה התרחשו בעקבות דאגות במהלך החודש האחרון.
  • נשים דיווחו על תחושות לחץ ודיכאון ועל דאגות המפריעות לישון, לעומת גברים.

אלו הנתונים שהלשכה לסטטיסטיקה מצאה לנכון להדגיש בהודעתה לעיתונות, לאחר מחקר שנערך בשנת 2010.

המחקרים שנערכו בתחום השינה מצביעים על הצורך בשינה של בין 7 ל 8 שעות בלילה.

שינה של פחות מ 7 שעות בלילה יוצרת חסך שינה מצטבר.

מהנתונים העולים מהמחקר:

 50.3% ישנים פחות מ 7 שעות.

 20.2% ישנים מעל 8 שעות, שגם מצב זה לא מומלץ.

 בסיכום, מסתבר שרק כ 30% ישנים את כמות השעות המומלצות (בין 7 ל 8 שעות). 

בהרבה מקרים בעיות שינה מהוות סימפטום המצביע על בעיה הדורשת טיפול.

בעריכת מאמר זה הושקעו שעות עבודה רבות. נשמח אם תביעו הערכתכם באמצעות השארת ביקורת חיובית בדף העסקי שלנו.

בעריכת מאמר זה הושקעו שעות עבודה רבות. נשמח אם תביעו הערכתכם באמצעות השארת ביקורת חיובית בדף העסקי שלנו.

צריך ייעוץ מעורך דין? השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם